החלטה בתיק תו"ב 15398-03-10

זוהי החלטה בבקשה להורות על ביטול כתב אישום בשל טענת הגנה מן הצדק מטעמי אי הזמנת הנאשם לחקירה עובר להגשת כתב אישום.

1.         רקע

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של אי קיום צו בית המשפט לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965 (להלן: " החוק").

כעולה מעובדות כתב האישום, ביום 4.7.06, במסגרת גזר דין בת.פ 1430/05 של בית משפט השלום בקריות, ציווה בית המשפט על הנאשם להרוס מבנה בשטח של כ-160 מ"ר המצוי במג'ד אל כרום בגוש 19036 חלקות 172 ו-173, וזאת עד ליום 4.7.07.

ביום 31.3.09 נמצא כי הנאשם לא קיים את הצו ולא הרס את המבנה האמור.

2.         טענות הצדדים

לטענת ב"כ הנאשם כתב האישום הוגש מבלי שהנאשם זומן לחקירה, דבר המהווה פגיעה מהותית בזכויותיו, גם כשמדובר בעבירות בהן האחריות הנה אבסולוטית ומשכך יש להורות על ביטול כתב האישום מחמת טענה של הגנה מן הצדק. ב"כ הנאשם הגיש פסיקה לתמיכת טענותיו.

לטענת ב"כ המאשימה אין הוראה חוקית המחייבת אותה לזמן חשוד לחקירה בעבירות תכנון ובניה, אלא מדובר בהנחיה של היועמ"ש בלבד.

כן טען ב"כ המאשימה כי לא זו בלבד שהנאשם לא הראה כל טענות הגנה ראויות, אשר לו היו נשמעות מבעוד מועד היה בן בכדי למנוע את הגשת כתב האישום, אלא שהוא מואשם בעבירה של הפרת צו שיפוטי והנטל להוכחת חפות במקרים אלה גבוה במיוחד.

ב"כ המאשימה הוסיף וטען כי פסקי הדין שהגיש ב"כ הנאשם אינם רלוונטיים בין אם משום שאינם מהווים הלכה מחייבת ובין אם משום שכולם אינם דנים בעבירות של תכנון ובניה, למעט פסק דין אחד של בית משפט השלום, שנסיבותיו שונות מנסיבות התיק דנן.

3.         דיון

דוקטרינת ההגנה מן הצדק, המעוגנת כיום בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 (להלן: " החסד"פ") מקנה לבית המשפט סמכות להורות, בין היתר, על ביטול כתב אישום, מקום בו הגשתו, או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

עוד קודם לאימוץ הדוקטרינה על ידי המחוקק קבע בית המשפט בע"פ 4855/02 מ"י נ' בורוביץ פ"ד נט(6) 776 (להלן: " פרשת בורוביץ") את השלבים שעל בית המשפט לעבור בשקלו אם לקבל טענת הגנה מן הצדק:

-           בשלב הראשון - על בית המשפט לזהות הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעניינו של הנאשם ולעמוד על עצמתם, במנותק משאלת אשמתו או חפותו.

 -          בשלב השני - על בית המשפט לבחון אם בשל הפגמים יש בקיומו של ההליך הפלילי משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות. בשלב זה נדרש בית המשפט לאזן בין האינטרסים השונים הכרוכים בקיומו של ההליך הפלילי, תוך שהוא נותן דעתו על נסיבותיו הקונקרטיות של ההליך שבפניו.

-           בשלב השלישי - מששוכנע בית המשפט כי קיומו של ההליך אכן כרוך בפגיעה חריפה בתחושות הצדק וההגינות, עליו לבחון אם לא ניתן לרפא הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים ומידתיים יותר מביטולו של כתב האישום.

גם לאחר חקיקת סעיף 149(10) לחסד"פ הנ"ל קבע בית המשפט שאותם מבחנים שנקבעו בפרשת בורוביץ' ימשיכו להנחות את בית המשפט בבואו לבחון האם יש לקבל טענה של נאשם לפי סעיף זה (ר' ע"פ 371/06 פלוני נ' מ"י (ניתן ביום 30.4.08)).

3.1       יישום המבחנים במקרה שלפניי-

3.1.1     השלב הראשון- בחינת הפגמים שנפלו בהליכים